ירושלמי ואח' נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

1. התובעים תבעו מהנתבעת, הוט מערכות תקשורת בע"מ (להלן: הוט) פיצויים לדוגמה, בסך 10,000 ₪, על פי סעיף 31 א' (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן: החוק) בגין הפרת הוראות החוק ובגין שירות לקוי.

2.וזו בתמצית השתלשלות הדברים שברקע התביעה: ביום 4.1.09 התקשרו התובעים עם הוט במסגרת מבצע שתואר בכתב ההגנה, אשר ניתנו בו הטבות מסויימות ללקוח, בתנאי שימשיך בקשר לאורך מלוא תקופתו: 36 חודשים.

ביום 7.9.10 התנתקו התובעים מהוט ועברו אל "יס". על פי ההסדרים בעניין מעבר של הצרכן מחברת תקשורת אחת לאחרת, היתה יס אמורה להודיע להוט על מעברם של התובעים אליה ועל ניתוקם מהוט. למרות זאת, לא יצרה הוט קשר עם התובעים, ונציגיה לא הגיעו לקחת מביתם את הציוד של הוט.

על כן שיגר התובע, ביום 28.9.10, מכתב רשום אל הוט (נספח א' לתביעה), ובו הודיע לה על הניתוק וביקש, בין היתר, להגיע לביתו על מנת לקחת את הציוד. על פי פלט הדואר (נספח ב' לתביעה), נמסר מכתב זה להוט ביום 5.10.10.

למרות זאת המשיכו התובעים לקבל מהוט חשבוניות חיוב, במשך החודשים אוקטובר עד דצמבר 2010, שלא הבינו את פשרן ושעמדו, על פני הדברים, בניגוד לחובתה של הוט ליישם את ניתוקם של התובעים משירותיה ולחדול לחייבם.

לפיכך שיגר התובע אל הוט עוד שני מכתבים רשומים: ביום 1.11.10 וביום 20.12.10 (לכתב התביעה צורפו המכתבים ופלטי הדואר שמוכיחים כי התקבלו אצל הוט סמוך לאחר שיגורם). התובעים טוענים כי המכתב מיום 1.11.10 לא נענה, ורק לאחר המכתב מיום 20.12.10 התקשר אליהם נציג של הוט וטען כי אינו מוצא לקוח שתואם את פרטי התובעים.

משלא זכו התובעים למענה ענייני לפניותיהם, הם הגישו את התביעה דנן, ביום 23.2.11.

3.הוט טוענת כי שורש השיבוש שנפל היה בכך שחב' יס לא הודיעה לה על מעברם של התובעים אליה, ביום 7.9.10, סמוך לאותו מועד.

לטענת הוט, הדבר נודע לה לראשונה רק כשקיבלה את מכתבו של התובע מיום 28.9.10. הוט טוענת כי קיבלה מכתב זה רק ביום 24.10.10, וכי ניתקה את התובעים משירותיה יומיים לאחר מכן, ביום 26.10.10, היינו - במסגרת הזמן של שלושה ימי עסקים, שבו עליה לנתק לקוח שביקש זאת. על כן טוענת הוט כי אין הצדקה לתביעתם של התובעים לפיצוי בגין האיחור בביצוע הניתוק.

טענתה של הוט בדבר המועד שבו קיבלה לראשונה את ההודעה על הניתוק נסתרת על ידי מספר ראיות: ראשית - פלט הדואר, נספח ב' לכתב התביעה, מהווה ראייה לכך שהמכתב האמור נמסר להוט כבר ביום 5.10.10, כפי שתועד במסמך זה. הוט לא הביאה כל ראייה לסתור מסמך זה.

שנית - התובע העיד כי ימים ספורים לאחר המועד האמור הגיעו לביתו נציגי הוט ונטלו את הציוד שלה. הא ראייה, במכתב השני ששיגר אל הוט, ביום 1.11.10 (נספח ה' לכתב התביעה), לא חזר התובע על בקשתו במכתבו הקודם, כי נציגי הוט יגיעו לקחת את הציוד, כיוון שהדבר כבר נעשה. הוט טענה בכתב ההגנה כי ביום 24.10.10 - המועד שבו לטענתה קיבלה את מכתבו הראשון של התובע - התקשר נציג שלה אל התובעים ותיאם עמם מועד: 1.11.10, לביצוע הניתוק ולקבלת הציוד. התובע טוען כי שיחה כזאת לא היתה ולא נבראה, וכי הציוד נאסף ימים ספורים לאחר 5.10.10, שאם לא כן הוא לא היה משמיט את הבקשה בעניין הציוד מהמכתב שכתב אל הוט ביום 1.11.10.

הוט לא חלקה על טענת התובעים, כי מכתבם מיום 1.11.10 לא נענה כלל. לו היתה גירסתה אמת, היתה הוט מצופה להגיב על מכתבו זה של התובע ולציין בתגובתה את השיחה הנטענת, מיום 24.10.10, ואת המועד אשר לטענתה נקבע לאיסוף הציוד: 1.11.10, הוא מועד המכתב האמור.

על פי האמור, אני מעדיפה את גירסת התובעים על פני גירסת הוט, לגבי המועד שבו קיבלה הוט את הודעת הניתוק. התובעים אינם מקבלים כמוסכמת את טענת הוט, כי יס לא הודיעה לה על הניתוק, סמוך ליום 7.9.10. אולם גם אם אקבל את טענת הוט, כי יס לא הודיעה לה על הניתוק, עדיין - על פי הראיות שלפני - קיבלה הוט הודעה זו במכתבו הרשום של התובע, שנמסר לה ביום 5.10.10. בהתאם לכך, היה על הוט לבצע את הניתוק עד יום 8.10.10, אך היא ביצעה אותו רק ביום 26.10.10, היינו - באיחור של קרוב לשלושה שבועות.

4.הוט טוענת כי לנוכח מכתביהם של התובעים, היא ערכה בירור עם יס, ואז הסתבר כי יס לא קיימה את חובתה ולא הודיעה להוט על מעברם של התובעים אליה סמוך למועדו (7.9.10).

הוט טוענת כי יס נטלה אחריות על מחדלה זה וזיכתה את התובעים בהחזר בגין דמי השימוש, שבהם חוייבו על ידי הוט, וזאת - באופן רטרואקטיבי, החל ממועד הניתוק: 7.9.10.

דא עקא, הבירורים הללו ארכו זמן, והזיכוי בוצע רק ביום 14.3.11 ובא לידי ביטוי בחשבונית של יס לחודש אפריל 2011, היינו - כחודש וחצי לאחר הגשת התביעה דנן.

הוט ערכה, עם הניתוק, התחשבנות לגבי התובעים, אשר פרטיה הוצגו בכתב ההגנה ובמהלך הדיון. בסופו של דבר עלה כי ככל הנראה זוכו התובעים, בסופו של דבר, במלוא הסכום של דמי השימוש, החל ממועד הניתוק בפועל.

5.מרכיב כספי שני של חיובי הוט הוא החזר שווי ההטבה, בשל פרישתם של התובעים מההתקשרות טרם תום התקופה בת 36 חודשים.

הוט פרטה בכתב הגנתה את ההתחשבנות שערכה, לגבי התובעים, בהתייחס להחזר דמי השימוש, שהגיע לתובעים, ולהחזר שווי ההטבה, שהגיע להוט. מוסבר שם כי חשבונית חודש נובמבר 2010 כבר הופקה, במועד שבו קיבלה הוט, לטענתה, את הודעת הניתוק, אך ככל שמדובר בדמי שימוש, בוצע לתובעים החזר של חיוב זה. יתרת החיוב בהחזר דמי ההטבה נכללה בחשבונית מחודש דצמבר (נספח ז' לכתב התביעה), לצד הכותרת: "חיובים חד פעמיים". הוט טוענת כי החיוב בהחזר דמי ההטבה נעשה כדין, בהתאם לתנאי ההתקשרות, ועל כן אין הצדקה לתרעומתם של התובעים על החשבוניות שנשלחו אליהם, לרבות החשבונית מחודש דצמבר 2010.